שינה היא צורך בסיסי בדומה לאוכל ונשימה. תינוק בן יומו "יודע" לישון, הוא הרי ישן כבר ברחם, אבל לא כל התינוקות נולדים עם כישורי שינה יעילים, ואחד משלושה תינוקות יפתח קשיי שינה בשנה הראשונה לחייו. בשינה התינוק נדרש במידה רבה "להוריד מסך" על הגירויים החיצוניים והפנימיים, ולשקוע במצב דומה לזה ששרר ברחם. מצב מוגן זה מאפשר הן מנוחה פיזית, והן פעילות מוחית החיונית להתפתחות תקינה. שינה של תינוק בן יומו היא בעלת אופי הישרדותי, ללא דפוסים קבועים של שנת יום ולילה. עד גיל חמישה חודשים נבנים דפוסי השינה, ההפרדה בין היום והלילה מתבססת, והמערכות האחראיות לכך מבשילות.
כאמור, תינוק נולד עם היכולת להירדם בכוחות עצמו, והמערכות הפיזיולוגיות המאפשרות שינה מתפקדות. אולם המערכות האלה משתנות ומבשילות בחודשים הראשונים לחיים, והשינויים דורשים התאמה של ההתנהגות ההורית. הורים רבים מגלים מעורבות גבוהה בתהליך ההרדמות מתוך רצון להיענות לצורכי התינוק, ולסייע לו כשהוא מתקשה להירדם. מעורבות הורית מווסתת תסייע ביצירת תנאים נכונים כדי שהילד יירדם בכוחות עצמו.
0.1 כישורי שינה היא שיטה לטיפול בקשיי שינה והיא מבוססת על חמישה עקרונות.
אלו הם חמשת העקרונות הבונים את כישורי השינה של התינוק:
פוטנציאל:
כדי לטפל בקשיי שינה עלינו לזהות את הסיבות הגורמות להם, והן שונות מתינוק לתינוק. יש לבדוק בין השאר את המאפיינים התפקודיים של התינוק, את טונוס השרירים שלו, ואת הטמפרמנט שלו – כל אלה ומאפיינים נוספים, מרכיבים את הפוטנציאל של כישורי השינה של התינוק. כדי להתאים טיפול ממוקד, עלינו להבין מה כל תינוק צריך ללמוד כדי לישון טוב יותר ולפתח את כישורי השינה שלו. התאמת הטיפול מתבססת על אבחון הפוטנציאל. לדוגמה: לשינה איכותית והרדמות קלה, אדם זקוק למתח שרירים מאוזן, וליכולת להרפות את הראש ולהוריד אותו. כלומר, טונוס השרירים של האדם משפיע על איכות השינה שלו, משום שבשינה הגוף מגיע לרפיון שרירים, ובשינה עמוקה אף לשיתוק שרירים. תינוק או פעוט שמטבעו מתח שריריו אינו מאוזן (גבוה או נמוך) עלול לחוות קושי בהרדמות.
גם למזג התינוק קיימת השפעה רבה על אופי השינה. את הטמפרמנט לא ניתן לשנות, אך זיהויו ובניית תוכנית התנהגותית התואמת אותו, יסייעו משמעותית בבניית כישורי השינה. אבחון הפוטנציאל וזיהוי הקושי מסייע בהבניית טיפול, בסיפוק התנאים ובמענה לצרכים הנכונים לתינוק. כך מתאפשרים התבוננות מערכתית וטיפול מקיף ומעמיק.
גירויים:
"הורדת הילוך" לפני השינה מתרחשת לרוב באופן טבעי, אך אורח החיים שלנו מקשה עלינו לפעמים להרגיע את האווירה לקראת השינה. הדבר בעייתי במיוחד כאשר מדובר בתינוקת בעלי יכולת ויסות נמוכה ופוטנציאל שינה נמוך. אור מלאכותי, מסכים, פעילות משפחתית בשעות הערב, חזרה מאוחרת של הורה מהעבודה וכיוצא באלה, חושפים ילדים לגירויים "מעוררים" סמוך לשינה. ההרדמות אינה דומה ללחיצה על מתג האור והיא תלויה בדרך כלל בהרגעה הדרגתית ומיסוך הגירויים החיצוניים והפנימיים. גירויים ויזואליים, מקומות רועשים והומים, תשומת לב אינטנסיבית המופנית לתינוק או לפעוט, קשר עין מתמיד, התייחסות ורבלית אינטנסיבית, תנועה חזקה – כל אלה הם גירויים המכניסים את מערכת העצבים לתדר גבוה המקשה על כניסה לתדרים של שינה. לעומת זאת גירויים כמו מגע באיכויות שונות, משחקים של שיווי משקל ותנועה, "מעייפים" את המערכת מבחינה חושית ומשפרים את הסיכויים לשינה איכותית וטובה יותר של הפעוט.
תזמונים:
שינה קשורה בתפקודם של שעונים ביולוגיים - שעון הרעב והשובע, ושעון הערות והשינה. בזמן ערות מופרשים בגוף הורמונים הקשורים לעלייה ברמת הפעילות, ואילו בזמן השינה מופרש הורמון המלטונין הגורם לתחושת נמנום. תינוקות נולדים עם רמות נמוכות מאד של מלטונין ואלו הולכות ומתרבות ומתייצבות בגיל שלושה עד חמישה חודשים. לכן בשלושת החודשים הראשונים שנת התינוק מתפרשת על פני היממה, וייתכנו פרקי ערות ארוכים גם במשך הלילה. היכולת של תינוק להירדם במהלך היום אינה קשורה בהורמון המלטונין, אלא בנסיגה של הורמונים אחרים – שיוצרת "חלון הזדמנויות" מטבולי לשינה. בחודש הראשון פרקי השינה והערות יהיו דומים באורכם, ואט אט פרקי השינה יתמעטו ויתארכו. אם נשכיב תינוק לישון מחוץ ל"חלון הזמן" שלו, הוא יתקשה להירדם, כי פספס את ההזדמנות המטבולית לישון. התוצאה תהיה עייפות יתר ותגובה הורמונלית נמרצת. אם נשכיב תינוק בתזמון הנכון, הוא יירדם מהר יחסית.
סדר יום קבוע שתואם לגיל, מסייע לתינוק או לפעוט לישון היטב, ומאפשר להורים לארגן את הזמן ולהתנהל לאורך היום. סדר היום גם בונה תחושת ביטחון, מוגנות ומסוגלות אצל תינוקות ופעוטות, כיוון שהם יודעים למה לצפות ומה מצופה מהם. אין זה אומר שאי אפשר לצאת מהשגרה, יציאה מהשגרה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. אבל כדי לצאת מהשגרה יש ליצור שגרה. זכרו: "שינה מעודדת שינה" – ככל שתינוק יישן טוב יותר במשך היום, כך הוא יישן טוב יותר בלילה ולהפך.
מנהגי שינה:
בעולם השינה נוהגים לחלק את מנהגי השינה של התינוק או הפעוט למנהגים שליליים המחייבים מעורבות הורית גבוהה, ומנהגים חיוביים שבהם לא נדרשת מעורבות הורית. תינוקות ופעוטות בעלי כישורי שינה טובים, יצליחו לעבור בין מחזורי השינה בכוחות עצמם, ללא תיווך חיצוני. לעומת זאת, ילד שרגיל לתיווך של מבוגר כדי לחזור לישון יהיה תלוי בתיווך כזה, ויזמין אותו באמצעות בכי. כך נוצר מעגל של עייפות יתר המזין את עצמו.
מה הם מנהגי שינה חיוביים?
מיטה – ילד שרגיל לישון במיטה שלו, קבועה ומוכרת.
חפץ מעבר – המסייע במעבר בין שלבים שונים ביום.
היגיינת שינה – תהליך השינה מצריך מיסוך של גירויים חיצוניים ופנימיים (כמו גזים, כאב שיניים וכו'). צעצועים, מצעים צבעוניים, מוזיקה, ורעשים שונים עלולים להקשות על התינוק "להוריד מסך", ולכן מומלץ להימנע מהם.
טקסים: כאמור תינוקות ופעוטות אוהבים וזקוקים לשגרה שחוזרת על עצמה. טקס יכול לסייע בהכנה לשינה ולרכך את המעבר מערות לשינה, במיוחד עבור ילדים המתקשים במעברים בשל טמפרמנט. טקס לילה לקראת שינה יכלול ארוחת ערב, אמבטיה חמה וזמן איכות עם ההורה בחדר.
הובלה הורית
עיקרון ההובלה ההורית הוא עיקרון חשוב ומרכזי בתהליך השינה. ההורים מהווים הלכה למעשה, את הציר המרכזי המחבר ומנהל את כל היסודות הללו – ההורים אחראים על ניהול הזמנים, על חשיפה לגירויים הנכונים בזמן הנכון ובמינון הנכון, על הבנת צורכי הילד ופרשנותם המדויקת, על הכחדת המנהגים השליליים ועל הנהגת ההרגלים הרצויים ליצירת עצמאות לתינוק או לפעוט. הקניית הרגלי שינה טובים חשובה להתפתחות תקינה. הובלה הורית מדויקת ועקבית תוביל להתקדמות התהליך בצורה יעילה, מהירה ואיכותית. הורים רבים זקוקים להדרכה כיצד לסייע לילדיהם לפתח עצמאות, ולישון טוב יותר, ולשחרר אותם מהתלות בהורה כדי להירדם. הובלה של ההורה את התהליך, הורדת המעורבות שלו בלילה והעלאת המעורבות ביום, עקביות והתמדה – כל אלה הם המפתח לבניית כישורי שינה טובים אצל תינוקות ופעוטות.
לילה טוב!
