אתמול פנתה אל פורום מקצועי שאני ממנהלותיו, אמא לפעוטה בת שנתיים וחצי מאשקלון. הקטנה מאז ההפגזות האחרונות , מתקשה להירדם, חווה התקפי זעם ואפילו חלה נסיגה ביכולת הדיבור וגמגום שהיה קל הפך לגמגום משמעותי. למרבה הצער, לא רק שאלפי ילדים חוו את אותן זוועות בימים האחרונים אלא שבסבירות גבוהה יחוו זאת שוב ושוב ושוב. ההורים חסרי האונים, שחווים עצמם חרדה עצומה, צריכים לגייס משאבים נפשיים וכספיים לטפל בעצמם,ובילדיהם. היכולת של המדינה לסייע מצומצמת. כרגיל, בכל מה שקשור לטיפול בהפרעות רגש המדינה נכשלת כישלון חרוץ. אז חוץ מהלב המתקמט, מה אפשר להציע להורים לפעוטות תחת התקפות טילים , בלוני תבערה ושאר גורמי סטרס? - החזרה לשגרה והשמירה על רצף פעולות שגורות, הוא אחד הכלים החשובים: לא די שהילד חווה חוויות מפחידות ומעוררות חרדה, במקביל מתערערות מסגרות התפקוד , הגן או בית הספר נסגרים, וחוקי הבית ושגרתו מתערערים מהיסוד. (מציעה לקרוא בהקשר זה את ספרו המצוין של חיים עומר "פחדים של ילדים " , חיים עומר ואלי ליבוביץ , ספרים הוצאה לאור 2007) אחד הגורמים המשמעותיים בהיווצרות חרדה היא תחושת העדר השליטה. כמובן שאיננו יכולים לשלוט בטילים הנופלים. אבל שמירת רצף הפעילות , או חזרה מהירה אל רצף זה ברגע שהמצב מאפשר זאת, תסייע להחזרת תחושת השליטה והביטחון אצל הפעוטות והילדים, כמו גם אצל המבוגרים. בנוסף, לקהילה ולמשפחה המורחבת יש חלק משמעותי בהפניית הקשב מהחרדה למקומות אחרים. החזרה לשגרה מאפשרת לנו להיפגש עם אנשים נוספים שחוו את אותן חוויות איומות. במעגל התמיכה ההדדית יש עצמה מחזקת. ולכן כדאי כמה שיותר מהר לחזור לשגרת עבודה, גן, בית ספר. חוגים , ארוחת ערב משפחתית, שעות שינה סדורות והרגלי שינה שגרתיים, כל אחד בחדרו ובמיטתו. בעוד שבמשך היום חזרה לפעילות מלאה וסדירה היא הדבר הנכון לעשות, הרי שבסמוך לשינה כדאי להוריד הילוך, ולהשתמש בטכניקות שונות של רגיעה. אני ממליצה להורים לפנות את הזמן שלפני השינה, כשהילדים כבר במיטותיהם, לשיח רגוע ומשתף עם הילדים, אם הם בגיל המאפשר זאת, להשתמש בטכניקות שונות של הרפיה ( ממליצה בחום להשתמש במדיטציית מיינדפולנס מותאמת לילדים) במגע ( עיסוי, ליטוף וכו' ) תוך שמירה על גבולות הזמן וכיבוי אורות בשעה סבירה. גם בהתעוררויות הפעוט או הילד בלילה אני מציעה לטפל בענייניות, תוך שמירה על גבולות וכללי הבית. אפשר לשבת על ידו עד שירגע ויירדם. אבל אל תמהרו להוציאו מהמיטה ולהביא אותו למיטתכם , לעבור לסלון, להאכיל, או כל דבר שאינו קשור לשגרת השינה. שיהיו לנו ימים ולילות שקטים...
