דיכאון חורף... ביום ראשון אנחנו מחליפים את השעון לשעון חורף. כלומר השמש תזרח מוקדם יותר ותשקע מוקדם יותר. למה זה יוצר אצל חלקנו תחושה של דכדוך? שילוב של כימיה והתנהגות: הכימיה: המלטונין , הורמון השינה , מופרש כשחושך. כלומר גם הוא מקדים להגיע. הוא מנמנם, מוריד את הטמפרטורה של הגוף ( מי אמר כירבולית מול הטלוויזיה ולא קיבל? ) ובאופן כללי מאט את הפעילות. אחוז החמצן בדם יורד, הנשימה איטית יותר, ויש לנו פחות כוח להיות פעילים. גם הסרוטונין שאחראי על מצב הרוח יורד. אנחנו צריכים לגייס מוטיבציה כדאי לצאת מהבית בערב. להתגבר על הקושי להניע את עצמנו. אבל כאן הפרדוקס. הגוף במצב של חצי קלאצ' , כדי שיהיה בפול גז הוא צריך לגייס כוח. אבל הוא בחצי קלאצ'.כלומר אין לו כוח להניע... וחוזר חלילה.
כאן נכנסת לתמונה ההתנהגות. ברגע שנהיה פעילים יותר, יהיה לגוף יותר כוח להיות פעיל. אם ננשום נשימות גדולות יותר, נגביר את קצב הנשימה, נעלה את כמות החמצן בדם , ואת רמות האדרנלין והסרוטונין. ופתאום גם נרגיש נמרצים יותר ומלאי מוטיבציה. זה נשמע פשוט אבל זה לא קל בכלל. כי צריך לשנות הרגל.. ללכת נגד הנטייה הטבעית להתכרבל ולשקוע. כאן נצטרך "להכריח " את עצמנו , באופן יזום. * נסו לצאת לשמש במשך היום. לשמחתנו, (או לצערנו) פרקי הגשם לא ארוכים. אפילו כמה דק בשמש , פה ושם , יעזרו לאיזון השעון הביולוגי. * נסו לקבוע פעולות קבועות ומחייבות. למשל חוג ספורט, לכם ולילדים. *תצטרפו לקבוצת טיולים בשבת. *תצטרפו לקבוצת רכיבה . תבטלו את הכבלים עד הקיץ.
