הישיבה היא תנוחת מנוחה.
היא מאפשרת לשרירים המייצבים של הגפיים התחתונות ולמפרקים, לנוח.
היא מאפשרת לתינוק יציבות גדולה יותר (בגלל שהבסיס רחב יותר ) והיא חשובה לא רק למנוחה, אלא גם ליכולת להתרכז, בשכלול הפרדות התנועה וביכולת הלמידה.
עשר עובדות על שלב הישיבה שאולי לא ידעתם:
1. יש הבדל בין ישיבה להתיישבות . ישיבה יציבה עשויה להתאפשר לפני שהתינוק מסוגל להתיישב בעצמו.
שלב ההתיישבות אמור להתרחש בסביבות גיל 9 חודשים.
2.קיימות שתי דרכים להתישב : מעבר משכיבה , דרך הצד לישיבה, או עמידה על שש ולקיחת האגן לאחור. ישיבה המתרחשת משכיבה מלאה על הגב, או מהטיה בעגלה אינה נחשבת היתישבות עצמאית. 3. ישיבת w נחשבת כישיבה לא מאורגנת, כזו שמעמיסה על פלג הגוף התחתון וכמו כן אינה "מאלצת" את גב התינוק להיות מספיק "תנועתי". כאשר התינוק יושב ישיבה זו כחלק מרפרטואר, (כלומר, מגוון תנוחות התיישבות וישיבה ) זה תקין.
אבל, אם הוא יושב רק בתנוחה הזו, מומלץ לשנות הרגל זה.
איך משנים? בעדינות רבה מיישרים את אחת הרגליים , לישיבה צידית. 4. הושבה יכולה לעכב או לחבל בתהליך ההתיישבות העצמאי. 5. המעבר לזחילה על שש ולישיבה מתרחש במקביל וקשור למספר דברים בינהם אפילו טמפרמנט התינוק. 6. בית הבליעה והשרירים שמחזיקים את הושט ואת דרכי העיכול העליונות מגיעים לבשלותם ברגע שהתינוק מתיישב בכוחות עצמו. אי לכך תינוק שהתיישב בכוחות עצמו בשל יותר לאכילה של אוכל מוצק. ( כמו כן בקיעת השיניים הראשונות מתרחשת פחות או יותר בגיל זה, כך שהטבע חשב על הכל) 7. קיימת משמעות רבה לכך ששלב הישיבה יגיע לפני שלב העמידה. המעבר מעמידה לישיבה מתרחש תוך כדי לקיחת האגן לאחור( סקווט) את השלב הזה לומד התינוק לעשות בשלב ההתישבות, מעניין?! 8. לא סתם אומרים "שב בשקט" שלב הישיבה קשור ביכולת לשבת להרפות ולהירגע( ומכאן גם קשור לטמפרמנט), וביכולת להיות בקשב וריכוז. 9. שלב הישיבה הוא אחד משלבי ההתפתחות "הגבוהים" בשונה משאר היונקים מאחר ואינו נכחד וממשיך לשרת את האדם עד יומו האחרון. מכאן החשיבות הגדולה שבישיבה מאורגנת. 10. מי שקרא את הפוסט עד הסוף יגלה שזו אני שיושבת w בתמונה ( ולא כחלק מרפרטואר)
📷😂📷😀📷
